ת"א 533/03

תקציר

אלמנתו ושני ילדיו הקטינים של המנוח הגישו תביעה נגד הנתבע בגין הנזקים שנגרמו עקב מותו של האחרון בתאונת דרכים. הנתבעת לא חלקה על חובתה לפצות את התובעים, והסוגיה היחידה שעמדה בפני בית המשפט הייתה גובה הפיצויים. התובעים תבעו סך של 1,324,460 ₪ כתלויים של המנוח, לרבות אובדן שירותיו של המנוח כבעל ואב, וכן תבעו בשם עיזבון המנוח סך של 38,741 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, אובדן כושר השתכרות והוצאות קבורה. הנתבעת טענה כי יש להפחית משמעותית את נזקי התובעים, וכן ביקשה ניכוי בגין הזכויות הסוציאליות שקיבלו התובעים מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קבע כי התובעים, כתלויים של המנוח, זכאים לסך של 406,824 ₪, המחושבים לפי "שיטת היד". סכום זה מביא בחשבון את הכנסות התלויים ממועד התאונה ועד היום, ואת הכנסותיהם העתידיות עד הגיעם של התובעים הקטינים לגיל 18. כמו כן פסק בית המשפט 150,000 ₪ בגין אובדן שירותיו של המנוח, ו-15,000 ₪ בגין הקמת מצבה. בית המשפט ניכה את התשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, שהסתכמו ב-917,636 שקל, ופסק לתובעים 406,824 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% ומע"מ בסך 489,887 ש"ח. בניכוי תשלום קודם בסך 28,000 ₪, הסכום הכולל שנפסק לתובעים עמד על 461,809 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל, והחזר של 1,000 ₪ בגין אגרת בית המשפט. בית המשפט פסק גם על חלוקת פסק הבוררות בין האלמנה לבין התובעים הקטינים, והורה להעביר העתק מפסק הדין ומתכנית החלוקה למשרד האפוטרופוס הכללי. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובעים, כיורשי עיזבון המנוח, זכאים לסכום הגבוה יותר של 425,212 ₪ (הכולל ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי), בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ, בסך 489,887 ₪. בניכוי התשלום הקודם, הפיצוי לעיזבון עמד על 461,809 שקל, בתוספת הצמדה וריבית. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם סכום זה, שהיה הגבוה מבין שני הפיצויים, בתוספת הוצאות משפט.