ה"פ 4190/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שני משיבים - אזרח תורכי (המשיב מס' 1) שהורה בית משפט פדרלי בניו יורק לשלם לעותרת למעלה משני מיליארד דולר, וחברה פרטית בשליטת המשיבה מס' 1 (המשיבה מס' 2), שבבעלותה יאכטה העוגנת כיום באילת. העותר מבקש לאכוף פסק חוץ בישראל ולתפוס את היאכטה כדי לגבות תשלום משני המשיבים. משרד עורכי הדין צדוק ייצג את המשיב מס' 2 בבקשת סעד זמני, אך כעת הוא מבקש להתפטר מהתיק בנימוק של אובדן קשר והנחיות מלקוחו. העותרת מתנגדת לכך וטוענת כי ייצוגו של צדוק חורג מעבר להליך הזמני וכי שמירת כתובת משרדו של צדוק ככתובת למסמכים משפטיים נחוצה כדי להבטיח את השתתפותו של המשיב מס' 2 בתיק העיקרי. בית המשפט בוחן את תנאי ייפוי הכוח של צדוק ומוצא כי הוא מסמיך את צדוק לייצג את המשיב מס' 2 בהליך העיקרי. בנוסף, בקשתו של צדוק להארכת מועד לתגובה בתיק העיקרי מחזקת עוד יותר את חלקם בהליך העיקרי. בית המשפט בוחן גם את כתובתו של משרד עורכי הדין למתן מסמכים משפטיים, ומנתח את תוקף טענתם כי הם אינם כתובת מוסמכת של המשיב מס' 2. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת בקשתו של צדוק להתפטר מהתיק אך מורה כי כתובת משרד עורכי הדין תיוותר ככתובת המיועדת להגשת מסמכים משפטיים למשיב מס' 2, ככל שיינתן פסק דין בהיעדר הגנה. פסק דין זה, כך מקווה בית המשפט, מאזן בין הצורך להבטיח את מעורבותו של המשיב מס' 2 לבין האתגרים הניצבים בפני צדוק בקיום ייצוג ללא מגע או הנחיה מצד לקוחו. ההחלטה מתקבלת מתוך הבנה כי אין בה כדי לפגוע במאמצי העותרת לאכוף את פסק החוץ כנגד המשיב מס' 2.