עפ"ג 54557-08-10

תקציר

אדם הודה בגרימת מותם של ארבעה אנשים בנהיגה רשלנית, ופציעתם של תשעה אחרים בתאונה שהתרחשה בסביבות השעה 5:30 בבוקר ב-1 בינואר 2008, כאשר סטה לנתיב הנגדי והתנגש בשני כלי רכב. במסגרת הסדר טיעון הוא הודה באישומים נגדו בתמורה לעונש של 30 חודשי מאסר, שלילת רישיון המשאית לצמיתות ופסילה מנהיגה ברכב כלשהו למשך 20 שנה לפחות, לצד עתירה לחייב אותו לשלם פיצויים לקורבנות. ההגנה, לעומת זאת, עתרה לקיצור העונש של 6 חודשי מאסר בפועל ועבודות שירות, קיצור תקופת הפסילה והקלות בנושא הפיצויים. בסופו של דבר גזר עליו בית משפט קמא 24 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילה לצמיתות מנהיגה ברכב שמשקלו מעל 4 טון ו-7 שנות פסילה מנהיגה ברכב מנועי. הערעור ערער על חומרת עונש המאסר. המערער טען כי התשתית הייתה אשמה ויש לראות בה רשלנות תורמת, תוך שהוא מפנה לעדותו של מהנדס המשטרה והמלצותיו לשיפור אמצעי הבטיחות בדרך. המערער ציין גם את מצבו הנפשי, חרטה כנה ונסיבות אישיות חיוביות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי רשלנות המערערת הייתה בקצה העליון של הסף וכי שיפורי התשתית לא היו קשורים לסיבת התאונה. תוצאותיה הקשות של התאונה, עברו התעבורתי של המערער והיעדר נסיבות חריגות הצדיקו את עונש המאסר. בית המשפט הכיר בתוצאותיו הקשות של המערער ובמצבו הנפשי, אך בסופו של דבר אישר את גזר דינו של בית משפט קמא כמאוזן וראוי.