ב"ש 361/83

תקציר

המערער ומספר נאשמים נוספים נעצרו עד למשפטם בגין פריצה, גניבה וקבלת רכוש גנוב. שני נאשמים נוספים שוחררו מאוחר יותר בערבות. המערער ערער על המשך מעצרו, בטענה כי מדובר באפליה. בית המשפט העליון הסכים עם המערערת וקבע כי אמנם חובה להגן על שלום הציבור, אך יש להימנע מאי-שוויון במקרים דומים. במקרה דנן, לא היו הבדלים משמעותיים בין המערער לבין הנאשמים הנוספים ששוחררו בערבות, ולא היו טעויות חמורות המצדיקות יחס שונה. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור והורה על שחרורו של המערער בתנאים זהים לאלה של הנאשמים השותפים, תוך שהוא מדגיש את חשיבות התפיסה הציבורית את הוגנות מערכת המשפט, גם אם הדבר יביא לשחרורם של חלק מהעצורים. זה מבטיח שההליך השיפוטי לא ייתפס כשרירותי או מבוסס על מזל. פסק הדין נועד לאזן בין עקרון השוויון לבין אינטרס שלום הציבור, תוך חתירה לתוצאה צודקת השומרת על אמון הציבור.