רע"א 7612/16

תקציר

בית המשפט ראה בבקשת רשות ערעור כאילו כבר ניתנה רשות, חרף התנגדות המשיב, והכריע לטובת ביטול פסק דין בתנאי שהמבקשים ישלמו הוצאות. התיק סבב סביב היסטוריה פרוצדורלית ארוכה, כאשר המבקשים עיכבו משמעותית את הגשת הבקשה לביטול פסק הדין המקורי, שניתן לראשונה בשנת 2010 ותוקן בשנת 2013. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הדין כ-18 חודשים לאחר פסק הדין המתוקן, ועיכובים נוספים חלו במהלך הליך הבקשה. החלטת בית המשפט התמקדה בחוסר המעש הממושך של המבקשים, שהיה מאוזן אל מול סיכויי ההגנה החזקים לכאורה שלהם. ביסוד התביעה נגעה תביעת התובע לזכויות במקרקעין שנרכשו לכאורה במרמה, כאשר תקופת ההתיישנות צוינה כגורם מכריע שהוביל לדחיית התביעות כנגד חלק מהנתבעים. בסופו של דבר מצא בית המשפט כי אמנם היה מחדל ממשי של המבקשים לפעול במועד, אך יכולת ההגנה הפוטנציאלית שלהם מצדיקה את קבלת הערעור, ובלבד שהם יפצו את המשיב ואת אוצר המדינה בגין הוצאות שנגרמו להם עקב איחוריהם. התנאי לביטול פסק הדין חייב את המבקשים לשלם 20,000 ₪ למשיב ו-10,000 ₪ למדינה בתוך 30 יום; אם לא תעשה כן, תקיים את פסק הדין. הערעור התקבל אפוא בכפוף לתנאים כספיים אלה, תוך שימת דגש על שימור המשאבים השיפוטיים וההגינות כלפי כל בעלי הדין.