בד"מ 18/98

תקציר

תלונה משמעתית הוגשה נגד עורך דין נאשם בטענה לעבירות על חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). התלונה נבעה מעבודתו ההתנדבותית של עורך הדין כיועץ משפטי של ארגון ציבורי, שם העניק ייעוץ כללי קצר לחברים בתמורה למשכורת סמלית. המתלונן, חבר העמותה, ביקש את עצתו של עורך הדין בנוגע לזכויותיו כשוכר ובהמשך טען כי עורך הדין הפר את כללי האתיקה המקצועית בכך שייצג את המשכיר בסכסוך נגד המתלונן, שכן הדבר יצר ניגוד עניינים. השאלה המכרעת הייתה האם במהלך ההתייעצות נוצרו יחסי עורך דין-לקוח, שהיו אוסרים על עורך הדין לייצג את המשכיר. בית המשפט הגיע למסקנה כי המתלוננת אינה לקוחה של עורך הדין אלא רק ביקשה עצה ומידע. אופייה הקצר והכללי של הייעוץ, האנונימיות של היועץ-המבקש והמידע המצומצם שהוחלף לא ביססו יחסי עורך דין-לקוח. יתר על כן, חובותיו של עורך הדין כלפי מבקשי עצתו היו רעיוניות ומבוססות על דיני הנזיקין, והמתלונן לא שכנע את בית המשפט כי עורך הדין הפר חובת זהירות או נאמנות כלשהי. בית המשפט מצא כי התנהלותו של עורך הדין הייתה ראויה ועולה בקנה אחד עם כבוד המקצוע, ומאחר שהמתלונן לא היה לקוחו, עורך הדין לא הפר כללי אתיקה מקצועית. לפיכך, התלונה נדחתה, והנאשם זוכה מהאישומים.