ע"פ 5681/23

תקציר

בית המשפט החליט שלא להתערב בעונש שהוטל על המערער, והדגיש כי התערבות מתבקשת רק במקרים של חריגה קיצונית ממדיניות הענישה שנקבעה או טעויות משמעותיות בגזר הדין. מעשיו של המערער הוגדרו כחמורים דיים כדי להצדיק את העונש, בהתאם לגישה הרווחת ביחס לעבירות נשק, הנחשבות לאיום חמור על שלום הציבור בישראל. בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה על עבירות כאלה כדי לשקף את השפעתן על הערכים החברתיים והביטחון, כפי שנקבע במקרים קודמים. המערער טען כי הנשק שברשותו הוא אקדח הפעלה שעבר הסבה, אך בית המשפט ראה בו נשק פונקציונלי על פי החוק, מה גם שהוא הכיל מחסנית תואמת עם כדורים. בית המשפט דחה את הטענות בדבר נסיבותיו של המערער, נוכח עברו הפלילי, שכלל שבע הרשעות קודמות בעבירות חמורות, ופגע בטענות להקלות. למרות ששקל את נסיבותיו האישיות – גיל, אחריות משפחתית והודאה בעבירה – קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי בהרתעה מפני עבירות נשק גובר על גורמים אלה. פסק הדין הדגיש כי החזקת נשק כזה, גם להגנה עצמית, מצדיקה ענישה חמורה, ובכך דחה את הערעור כבלתי ראוי ועלול להיות מקל. השופט י' אלרון, יחד עם השופטים ח' כבוב ור' רונן, הסכימו להחלטה, וסיכמו את פסק הדין ביום 20.12.2023.