בד"א 126/03

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בערעור על החלטת בית דין משמעתי הנוגעת להתנהגותו של עורך דין כלפי לקוחו הקשיש. בית המשפט קמא הרשיע את עורך הדין במספר עבירות משמעת וגזר עליו חמש שנות השעיה. דעת הרוב של ערכאת הערעור מאשרת את החלטת בית משפט קמא בכל הסעיפים, למעט העבירה של הלנת כספים שלא כדין, שבגינה זוכה המערער. זיכוי זה מבוסס על פרשנות של הכלל הרלוונטי בחוק לשכת עורכי הדין, אשר לדעת השופטים אינו חל במקרה זה. שופטי ערכאת הערעור, בהסכמה עם בית משפט קמא, מוצאים כי עורך הדין המערער ניצל את מצוקתו של מרשו ועסק בהתנהלות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. הם משבחים את בית משפט קמא על שיקול דעתו היסודי והשקול ומסכימים כי חומרת מעשיו של המערער מצדיקה את ההשעיה בת חמש השנים. עם זאת, עו"ד יחזקאל ריחאני, אחד השופטים, חולק על כך. ריחאני סבור כי יש להקל בעונש. לטענתם, יש להתחשב בעברו הנקי של המערער, בנסיבות העבירות ובשותפותו של הלקוח לפשע. ריהאני מציע עונש מופחת של שנתיים וחצי, כאשר מחצית מתקופה זו על תנאי. פסק הדין מסתיים בציון הלחץ הרב שהופעל על בית המשפט על ידי המערערת לזרז את ההליכים, כמו גם ההיקף החריג של החומר המשפטי שהוגש. החלטת ערכאת הערעור היא, אפוא, לקבל את הערעור בחלקו ולדחות אותו בחלקו.