סע"ש 2744-04-18

תקציר

המורה, שהתפטרה מתפקידה בבית ספר לפני יותר מעשור, הגישה מועמדות למספר משרות הוראה אצל מעסיקה הקודם, אך ללא הצלחה. לטענתה, היה צריך לתת לה עדיפות על פני מועמדים אחרים בשל העסקתה בעבר וכי בקשותיה לא נענו בהקדם. היא גם טענה לאפליה על רקע מוגבלות. בית הדין קבע כי יש להתייחס לבקשות המורה כבקשות של מועמד חדש, וכי למעסיק שיקול דעת להחליט את מי להעסיק. המורה לא הצליחה להוכיח כי היו תפקידים ספציפיים אליהם הוסמכה וכי היא לא התקבלה לעבודה משיקולים זרים או מאפליה. בית הדין אמנם הכיר באיהוי התגובה של המעסיק, אך לא הצדיק פסיקת פיצויים, שכן טענות המורה לא היו מבוססות. כמו כן, נדחו טענות המורה בדבר חובת המעסיק לתעדף אותה. לפיכך, התביעה נדחתה. למרות שמצא פגמים בהתנהלות המעסיק, בית הדין לא פסק הוצאות בשל פגמים אלה. למורה יש זכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום.