רע"א 3601/04

תקציר

במקרה זה, אזרח סיני נתפס עובד באופן בלתי חוקי בישראל וגורש לפני שהספיק לערער על היחס אליו מצד מעסיקו בבית הדין לעבודה. בהמשך הגיש תביעת נזיקין נגד המדינה, בטענה כי גירושו מנע ממנו את יומו בבית המשפט, בטענה לרשלנות ולפגיעה חוקתית. בתחילה, הוא היה פטור מתשלום ערבות להוצאות משפט בשל מצבו הכלכלי והיעדר נכסים בישראל, דבר שהיה נחוץ להבטחת הוצאות הנתבע במקרה שהתביעה תיכשל. עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל פטור זה, ונתן עדיפות למניעת תביעות סרק והגנה כספית על הנתבע. המבקש ערער על החלטה זו, תוך הדגשת אמצעיו הכספיים המוגבלים וההשלכות הרחבות יותר על זכויות העובדים הזרים. בית המשפט הכיר בקונפליקט בין הבטחת גישה לצדק לבין הגנה על נאשמים מפני הוצאות שאינן ניתנות להחזר. בעוד הערבות המקורית נקבעה על 15,000 ₪, בשל מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וחשיבות זכויות הגישה לבית המשפט, בית המשפט התאים את סכום הערבות ל-7,000 ₪. התאמה זו נועדה לאזן בין זכותו של המבקש לפנייה משפטית לבין אינטרס המדינה בהבטחת הוצאות. הערעור התקבל אפוא בחלקו, ושיקף את יחסי הגומלין המורכבים בין זכויות הפרט לבין ההגנות הפרוצדורליות בהליכים משפטיים שבהם מעורבים פרטים זרים.