ע"א 44459-09-20

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין בעלי יחידות בבית משותף בנוגע לאכיפת פסק דין שהורה על הריסת מבנים בלתי חוקיים שונים. הן המערערת והן המשיבים ערערו על פסק הדין, מה שהוביל לשני ערעורים נפרדים שלא אוחדו. הערעור בפני בית המשפט מתייחס אך ורק להוצאות ולשכר טרחת עורך הדין שנפסקו למערערת, שלטענתה נמוכים מדי. המערערת טוענת כי שילמה לעורך דינה סכום גבוה מהסכום שנפסק וכי בית משפט קמא לא התחשב באיחור של המשיבים בביצוע פסק הדין. המשיבים, מנגד, טענו כי גם המערערת לא קיימה את פסק הדין ונקטה בהתנהלות עיקשת במהלך המשפט. בית המשפט, אף שהוא מכיר בכך שהוא ממעט להתערב בקביעת ההוצאות על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, מחליט לדחות את הערעור. היא מוצאת כי החלטתו של בית משפט קמא בעניין ההוצאות אינה חריגה דיה כדי להצדיק התערבות. עם זאת, בית המשפט מתקן את פסק הדין ומבהיר כי מחצית מהסכום שנפסק נחשב שכר טרחה, ומחציתו הוצאות, בתוספת מע"מ לאגרות. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו, ואם המערערת הפקידה ערבות, יש להחזירה.