הפ"ב 24485-05-14

תקציר

לאחר בחינת הטענות והמסמכים שהוצגו, החליט הבורר כי יש לקבל את בקשתה של נווה-גד לבטל חלק מפסק הבוררות המשלים, ולדחות את בקשת המועצה. זאת, בהתייחס לקביעתו של פסק הבוררות כי נווה-גד אינה רשאית לקזז את עלות המדרכות הנפרדות. פסק הבורר המקורי, מיום 2.11.2011, קבע את ההיפך, ולפי חוק הבוררות סותר פסק הבוררות את הקודם, שכן ניתן ללא סמכות. הבורר דחה גם את טענת המועצה כי ההיטל בגין סלילת מדרכות לא נדון בפסק הבוררות המקורי, שכן סוגיית המדרכות אכן נדונה. כמו כן, המסמכים הנזכרים בפסק הבוררות המשלים הוצגו בהליך הבוררות הראשון. עוד הדגיש הבורר כי הצדדים לא הסכימו כי פסק הבוררות המקורי לא יהווה מעשה בית משפט, ולכן לא ניתן לפסוק נגדו בפסק המשלים. משכך, פסק הבוררות המשלים בדבר עלות סלילת מדרכות נפרדות בטל, ונווה-גד רשאית לנכות עלות זו. המועצה תישא בהוצאותיה של נווה גד ובשכר טרחת עורך דין בסך 17,000 ₪.