ה"פ 17413-11-10

תקציר

בין המבקש למשיב הייתה מחלוקת על שכר טרחה, המבקש טען כי המשכון שנתן המשיב אינו תקף שכן מדובר בשעבוד צף על נכסים עתידיים ולא מוגדרים, וכן הזכיר כי הדין הישראלי אינו מכיר במשכון כזה. עם זאת, השופט פסק לטובת המשיב וקבע כי המשכון תקף שכן מדובר בשעבוד ספציפי על זכויות ונכסים קיימים, תוך שהוא מזכיר כי כוונת שני הצדדים הייתה לתת למשכון תוקף משפטי. עוד טען המבקש, כי מאחר שהחוב המובטח במשכון נפרע, המשיב אינו יכול לתבוע סכומים נוספים, אך השופט דחה טענה זו בקובעו כי לשון השעבוד רחבה והמשכון עדיין חל על סכומים שלא שולמו. זאת ועוד, השופט קבע כי זכותו של המשיב לפירעון אינה מוגבלת לסכום מסוים, וכל טענה להשתק והפרת חובת אמונים מצד המשיב לא הוכחה. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, והצהרת הפתיחה נדחתה.