רע"א 3454/04

תקציר

במקרה זה, בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן את החלטת בית משפט השלום לדחות את תביעתו של מבקש בשל מחדליו הפרוצדורליים החוזרים ונשנים ואי התייצבותו בזמן לדיון. בתחילה, בשנת 1998, הגיש המבקש תביעה בגין חובות נטענים של המשיבים. עם זאת, במהלך ההליך, המבקש נמנע באופן עקבי מציות לכללים ולצווים של בית המשפט. הוא איחר בהגשת תצהירים, ביקש שוב ושוב דחיות, לא הצליח לפתור בעיות ייצוג, ובאופן כללי הפגין זלזול בהליכים משפטיים. בית משפט השלום דחה את תביעתו לאחר שלא התייצב לדיון שנקבע, בנימוק של התעלמות מתמשכת מדרישות פרוצדורליות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, תוך שהוא מדגיש כי דפוס התנהגותו ניצל לרעה את ההליך השיפוטי וסיכן את ההליך ההוגן של כל הצדדים המעורבים. עוד צוין כי סיכויי ההצלחה בעניינו גבוהים בשל היעדר ראיות מספיקות והיעדר תצהירים ראשוניים. בית המשפט הדגיש כי אמנם זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, אך היא מותנית במילוי החובות הבסיסיות הנדרשות לקיום התנהלות שיפוטית תקינה. בית הדין הגיע למסקנה כי מעשיו של המבקש מצדיקים את דחיית תביעתו והדגישו את ניצולו לרעה של זכות הערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור לערכאה גבוהה יותר, תוך אישור פסקי הדין של הערכאות הקודמות שהתבססו על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הכבוד השיפוטי ועל חולשותיהן המהותיות של טענותיו.