ע"א 756/88

תקציר

נסוב התיק סביב חוזה פיתוח שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין משיב פרטי לבניית יחידות דיור על חלקת קרקע. הסוגיה העומדת על הפרק היא קביעת מועד כניסתו לתוקף של חיוב הארנונה החל על המשיב, בין אם מדובר במועד אישור החוזה ובין אם מדובר במועד עריכת חוזה הפיתוח. הממונה על מס רכוש וקרן הפיצויים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לטובת המשיב, שקבע כי המועד הרלוונטי הוא חתימת חוזה הפיתוח. בית המשפט העליון, בהחלטה פה אחד, קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי הכוונה העומדת מאחורי החקיקה הרלוונטית היא להטיל חובות ארנונה על יחידים הנהנים מקרקע בבעלות המדינה באמצעות חוזה, ללא קשר לשאלה אם השתלטו פיזית על הקרקע. בית המשפט פירש את חוזה הפיתוח הנדון תוך בחינת מכלול תוכנו וקבע כי זכותו של המשיב ליהנות מהמקרקעין החלה במועד אישור העסקה, חרף משמעותם המילולית של סעיפים מסוימים. פסק הדין מדגיש כי המבוא לחוזה ומספר סעיפים נוספים מתייחסים למועד אישורו כנקודת מוצא לחובות וזכויות שונות הקשורות במקרקעין. משכך, קבע בית המשפט כי חבות הארנונה של המשיב החלה ביום 7.10.84, מועד אישור העסקה, ופסק למערערת 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.