ת"פ 30891-03-13

תקציר

הנאשם, ראאפת געאפרה, הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לגרום חבלה בכוונה והצתה. כתב האישום נגע לאירוע שבו הונח מטען חבלה סמוך לבית יהודי בירושלים. הראיה העיקרית של התביעה הייתה עדותו של מוחמד בדר, שותפו לפשע שהודה בהנחת המטען. בדר הודה תחילה במשטרה כי הנאשם היה שותפו לפשע, אך בהמשך חזר בו מהודעתו והכחיש כי הכיר את הנאשם. התביעה ביקשה להעדיף את הודעתו הראשונית של בדר על פני עדותו בבית המשפט לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. הראיות שהציגה התביעה לא הספיקו כדי לבסס את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. זיהויו של בדר את הנאשם כשותפו לא היה אמין, והנסיבות סביב דבריו היו מוטלות בספק. יתר על כן, פלט התקשורת הסלולרית, שהתביעה רצתה להשתמש בו כראיה, לא אומת כראוי כראיה מוסדית. בנוסף, השופט ציין כי התביעה לא סיפקה ראיות מאששות מספיקות כדי לתמוך בדבריו של בדר, במיוחד לאור העובדה שבדר היה שותף לפשע. לפיכך, זוכה הנאשם מחמת ספק סביר.