ת"פ 47944-05-11

תקציר

מבקש שזוכה מהאישומים המיוחסים לסיכון חיי אדם, גרימת חבלה בנסיבות מחמירות וחבלה ברכב, תבע מהמשיב פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין. המבקש טען כי אין עילה להגיש נגדו כתב אישום וכי מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים אינו מוצדק. משכך, טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, תוך שימת דגש על קיומן של ראיות לכאורה ועל שיקול דעתו של בית המשפט בפסיקת פיצויים. השופט פסק לטובת המשיב. השופט נימק את החלטתו בכך שהמבקש לא הצליח להוכיח את היעדר הסיבה להאשמתו, שכן הראיות, שכללו צילום שעלול להיות מפליל וזיהוי המבקש על ידי דודו, היוו בסיס מספיק להגשת כתב האישום. יתר על כן, המבקש לא הצביע על "נסיבות אחרות" המצדיקות פיצוי. השופט הכיר בפגיעה האפשרית בזכויותיו של המבקש, אך הדגיש כי הזיכוי נבע מספק, שאינו שקול לקביעה מוחלטת של חפותו. בסופו של דבר, נוכח היעדר נסיבות חריגות ובהתחשב באינטרס הציבורי, נדחתה הבקשה לפיצויים.