ב"ל 10764-01-17

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח פסק דין - בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בל 10764-01-17** **1. רקע עובדתי:** פסק הדין דן בערעור שהוגש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.11.2016. המערער, יליד 1951, נפגע במהלך עבודתו, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל כפגיעה בעבודה. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 37%, והפנתה אותו לוועדת רשות לבחינת הפעלת תקנה 15. ועדת הרשות המליצה תחילה על הפעלת תקנה 15 ברבע, ולאחר מכן, בעקבות השגה, המליצה על הפעלתה בשליש. הוועדה מדרג ראשון קיבלה את המלצת ועדת הרשות להפעלת תקנה 15 בשליש, בנימוק שהמערער אינו מסוגל לחזור לעבודתו אך תוחלת שנות עבודתו קצרה. בסופו של דבר, נקבעה למערער נכות משוקללת בשיעור 50% לאחר הפעלת תקנה 15. המערער הגיש ערר על החלטה זו, המתמקד בהפעלת תקנה 15. **2. סוגיית הפסלות והיעדר זכות טיעון:** עיקר המחלוקת בערעור נסוב סביב הרכב הוועדה לעררים. כאשר בא כוח המערער ראה כי ד"ר קרת חבר בוועדה, הודיע על אי-יכולת לקיים את הדיון לאור בירור פתוח בין משרדו לבין ד"ר קרת בנוגע לאירוע חריג שהתרחש בוועדה קודמת. בא כוח המערער טען לקיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ומשוא פנים, וכי לא ניתן לצפות מד"ר קרת לשקול שיקולים ענייניים, ביושר, בסבירות ובהגינות. הוועדה, לאחר יציאת המערער ובא כוחו, דחתה את הערר ללא נוכחותם, בנימוק שאין סמכות לעורך דין שלא להופיע בפני הוועדה, ואימצה את החלטת ועדת הרשות. **3. העקרונות המשפטיים וההכרעה:** * **סמכות בית הדין:** בית הדין קובע כי סמכותו לדון בערעורים על החלטות ועדות רפואיות מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד. הוא בוחן אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת. קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הן סמכות רפואית מובהקת של הוועדה. (עב"ל (ארצי) 10014/98, עב"ל (ארצי) 217/06). * **חובת ההנמקה:** נקבע כי ועדה רפואית לעררים, כגוף מעין שיפוטי, חייבת לנמק את החלטותיה באופן שיאפשר ביקורת שיפוטית. ההנמקה צריכה לאפשר לרופא אחר ולבית הדין להבין את הלך המחשבה שהוביל להחלטה, ולוודא שהחוק פורש נכונה. (דב"ע (ארצי) מ/1318-01, דב"ע (ארצי) מג/1356 - 01). * **פגם בסירוב לדון בטענות הפסלות:** בית הדין קובע כי נפלה פגם משפטי בהחלטת הוועדה שלא דנה בטענות המערער בנוגע לפסילת ד"ר קרת. ההחלטה של הוועדה לפיה "בהיעדר החלטת בית דין, בהיעדר נימוקים סבירים המניחים את הדעת לעו"ד אין הסמכות לא להופיע בוועדה של ד"ר קרת" אינה מובנת ואינה מתייחסת לחשש למשוא פנים וניגוד עניינים. כמו כן, הוועדה לא הבהירה אם הרכבה יכול לטפל בערר באופן אובייקטיבי. * **פגם באימוץ לקוני של המלצת ועדת הרשות:** בנוסף, נפלה פגם משפטי נוסף בכך שהוועדה קיבלה את המלצת ועדת הרשות באופן לקוני, מבלי להתייחס לטענות המערער שפורטו בערר. בית הדין מדגיש כי גם אם המערער לא טען את טענותיו באופן מפורט בפני הוועדה, היה עליה להתייחס לטענות המפורטות בערר ולהסביר מדוע דחתה אותן. כמו כן, הודגש כי האמור בפרוטוקול ועדת הרשות הוא בגדר המלצה, ולא קביעה מחייבת, ולכן היה על הוועדה לפרט ולהסביר את אימוץ ההמלצה. * **הלכת החלפת הרכב הוועדה:** בית הדין מבהיר את ההלכה בנוגע להחלפת הרכב ועדה. הכלל הוא שעניינו של מבוטח יוחזר לאותה ועדה, והחלפת הרכב תיעשה במקרים נדירים בלבד, כאשר קיים חשש ממשי לקיבוע עמדות או שהרכב הוועדה אינו נאות. (עב"ל (ארצי) 231/09, עב"ל (ארצי) 493/08, עב"ל (ארצי) 282/99). * **הבחנה בין חשש סובייקטיבי לאובייקטיבי:** לעניין בקשת הפסילה, בית הדין קובע כי הגשת תלונה נגד חבר ועדה, כשלעצמה, אינה מבססת בהכרח חשש ממשי למשוא פנים. על המבקש להוכיח חשש ממשי ומוסמך, ולא די בחשש סובייקטיבי. במקרה זה, בית הדין לא מצא עילה להורות על החלפת הרכב הוועדה בשל תלונה תלויה ועומדת. (ע"א 7393/17). * **החלטה - קבלת הערעור בחלקו:** הערעור התקבל בחלקו. עניינו של המערער הוחזר לדיון בפני הוועדה לעררים על מנת שתדון בערר בנוגע להפעלת תקנה 15. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה, לרבות בנוגע להרכבה, והוועדה תידרש להתייחס לטענותיו ולנמק החלטתה. **4. חידושים משפטיים ודגשים:** * **הדגשת חובת ההנמקה והזכות לטיעון:** פסק הדין מדגיש שוב את חשיבותה של חובת ההנמקה המעמיקה מצד ועדות רפואיות, שהן גופים בעלי אופי שיפוטי. כמו כן, הוא מחזק את זכות הטיעון של הנפגע, הכוללת את הזכות לבחון את הרכב הוועדה ולהעלות טענות לפסלות. * **הבחנה בין המלצת ועדת רשות להחלטה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה המשפטית בין המלצת ועדת רשות לבין החלטה מחייבת של הוועדה לעררים. הדבר מחייב את הוועדה לעררים להסביר ולהנמק את אימוץ ההמלצה, ולא לקבל אותה באופן אוטומטי. * **החשיבות של התייחסות לטענות בערר:** בית הדין מבהיר כי גם אם הנפגע לא העלה את מלוא טענותיו בעל פה בפני הוועדה, עליה להתייחס לטענות המפורטות בערר ולנמק את דחייתן. * **הגבלת סמכות בית הדין:** פסק הדין חוזר ומדגיש את הגבלת סמכות בית הדין לשאלות משפטיות בלבד, ומותיר את ההכרעה בנושאים רפואיים בידי הוועדות הרפואיות. **5. סוף דבר:** בית הדין קיבל את הערעור בחלקו, לאור פגמים שנפלו בהתנהלות הוועדה הרפואית לעררים, בעיקר בנוגע להיעדר דיון בטענות הפסלות, אי-הנמקה מספקת של ההחלטה, והתייחסות לקונית להמלצות ועדת הרשות. עניינו של המערער הוחזר לוועדה לעררים לדיון מחודש, תוך הדגשת הצורך בבחינת טענות המערער, לרבות בנוגע להרכב הוועדה, וכן חובת ההנמקה המלאה והמעמיקה של החלטתה.