בג"צ 6069/10

תקציר

פסק הדין התעמק בחובות ובחובות של מעסיקים, ובפרט של שירות בתי הסוהר, בהקשר של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית המשפט בחן את החובות שמטיל חוק זה על מעסיקים להבטיח שוויון הזדמנויות בעבודה לאנשים עם מוגבלות. היא הדגישה כי על שב"ס, כחלק מהרשות הציבורית, לפעול בהגינות, בסבירות ובמידתיות, תוך התחשבות בעקרונות החוק בעת קבלת החלטות המשפיעות על עובדים עם מוגבלות. בפסק הדין צוין כי החובה כוללת שינוי דרישות המשרה, שעות העבודה ונהלי עבודה אחרים כך שיתאימו לעובדים עם מוגבלות, אלא אם שינויים אלה יטילו "נטל בלתי סביר" על המעסיק. בית המשפט הדגיש את הגישה החברתית למוגבלות, הרואה בה חלק מהמגוון האנושי, ובכך מחייבת הכלה פעילה ושוויון. היא הכירה בתפקידן של אמנות בינלאומיות וחוקים מקומיים בעיצוב חובות אלה ובחנה האם נעשו התאמות מספקות בעניינו של עותר שנכותו נגרמה במהלך שירותו. נמצא כי העותר הופלה לרעה בקידומו בשל מוגבלותו, שהוגדרה כמפלה לפי ההגדרות הקבועות בחוק. בית המשפט החליט כי יש לקבל את העתירה באופן חלקי והורה על ביצוע קידומו של העותר על פי נוהל "דרגות אישיות". היא הדגישה את העיקרון של הבטחת שוויון הזדמנויות, כיבוד כבוד האדם והאחריות המשמעותית של המדינה כמעסיק. החלטה זו חיזקה את המסגרת החוקית התומכת בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה, וחייבה צעדים יזומים של מעסיקים להבטחת שוויון והכללה, גם בתוך ארגונים היררכיים כמו שב"ס.