ע"פ 3211/08

תקציר

פסק דין זה עוסק בפרשנות החוק לגבי מספר תקופות הפסילה המוטלות על עברייני תנועה חוזרים. הסוגיה העומדת על הפרק היא האם אדם שהפקיד את רישיון הנהיגה שלו במסגרת הליך משפטי, נדרש להגיש תצהיר נוסף המצהיר על ההפקדה בכל הליך משפטי עתידי. מסקנת פסק הדין היא כי החוק אינו מתכוון שנהג יצהיר על הפקדת רישיונו במספר מקרים, כל עוד הרישיון כבר הופקד בידי רשות מוסמכת. מטרתו העיקרית של החוק, מניעת השימוש הפיזי ברישיון, מושגת באמצעות ההפקדה הראשונית. בנוסף, המטרות החינוכיות והפסיכולוגיות של החוק מתגשמות גם על ידי ההפקדה הראשונה. כך, במקרים בהם רישיון הנהיגה הופקד אצל הרשויות המוסמכות, אין צורך בתצהירים חוזרים בפסילות עוקבות. תקופת הפסילה הכוללת תחושב ממועד ההפקדה הראשונה, כאשר כל התקופות הנוספות יצטברו בהתאם. פרשנות זו מבטיחה כי העונש יהיה ודאי ולא מופרז, במיוחד בהתחשב בתוצאות הפסילה. עם זאת, עדיין על הנהגים למסור הודעה בכתב למזכירות על הפיקדון, המשמש למטרה מנהלית. פסק הדין מכיר גם בצורך בתקנות ברורות במקרים בהם הרישיון אינו מוחזק פיזית בידי הנהג, אך לא עקב אובדן, ומעודד את הרשויות הרלוונטיות להתייחס לסוגיה זו.