ת"א 63490-01-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה התובעת, סופר סטוק עכו אילן 2013 בע"מ, נגד שתי נתבעות: סופר סטוק נטוורקס בע"מ (אס נטוורקס), שהעניקה לתובעת זיכיון להפעלת חנות קמעונאית בעכו, וסופר סטוק ישראל 2017 בע"מ (אס ישראל), שרכשה את הפעילות העסקית של אס נטוורקס. התובעת טענה כי SS Networks העניקה לה זכות בלעדית להפעיל חנות בעיר עכו במסגרת הסכם הזיכיון בין הצדדים, וכי זכות זו הופרה כאשר SS Networks פתחה חנות מתחרה באותה עיר בניגוד להסכם. עוד טען התובע כי SS ישראל, שהשתלטה על פעילות SS Networks, אחראית גם היא להפרת סעיף הבלעדיות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי לתובעת אכן הוענקה זכות בלעדית בהסכם הזיכיון עם SS Networks, אך זכות זו נפגעה עם פתיחת החנות המתחרה. עם זאת, אס-אס ישראל לא יכול היה לשאת באחריות לפריצה. על פי פסק הדין, כוונת הצדדים בהסכם העברת הפעילות העסקית מ-SS Networks ל-SS ישראל הייתה להמחות רק את זכויותיה של SS Networks על פי הסכמי הזיכיון, ולא את התחייבויותיה. משכך, אס.אס ישראל לא הייתה חייבת למלא את התחייבויותיה של SS Networks כלפי התובע, לרבות סעיף הבלעדיות, הגם שייתכן שמילאה התחייבויות אלה בפועל. השופטת הדגישה כי הסכמת התובע נדרשה לצורך המחאת אחריות, דבר שלא ניתן במקרה זה. סירובו של התובע לחתום על הודעת ההקצאה והמשך מגעיו עם נציגי SS Networks הצביעו גם על כך שהם אינם רואים בס"ס ישראל אחראית למילוי התחייבויותיה של SS Networks. בנוסף, השופטת ציינה כי חוק המחאת חיובים לא קבע דרישה פורמלית ספציפית להמחאת אחריות, אך היעדר הסכמתו של התובע, בין בכתב ובין אם בהתנהגות, הפך את ההמחאה לפסולה במקרה זה. גם טענות התובעת כי המשך אספקת הסחורה וגביית דמי הזיכיון על ידי ס.ס. ישראל מעידים על הודאתה בקשר החוזי ובהתחייבויותיה, נדחו. השופט הגיע למסקנה כי התובעת לא ביססה בסיס משפטי לחובתה של אס.אס ישראל לקיים את סעיף הבלעדיות ולכן דחתה את התביעה. התובע חויב לשלם לאס.אס ישראל שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.