תר"מ 176/26

תקציר

## ניתוח משפטי: שימוש במדיה חברתית במסגרת תעמולת בחירות והאיסור על שימוש בנכסי ציבור המסמך עוסק בסוגיה מורכבת של שימוש במדיה חברתית, ובפרט בקבוצות וואטסאפ, בהקשר של תעמולת בחירות, תוך התמקדות באיסור החל על שימוש בנכסי ציבור. בית המשפט עמד על עקרונות משפטיים יסודיים והציג חידושים בדין בנוגע ליישום האיסור על פלטפורמות דיגיטליות. **עקרונות משפטיים יסודיים:** 1. **איסור השימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות (סעיף 2א לחוק הבחירות):** עקרון מרכזי בדיני התעמולה הוא מניעת שימוש בכספים, נכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גופים ציבוריים (כגון רשויות מקומיות) לצורך קידום תעמולת בחירות. איסור זה נועד להבטיח שוויון בין המועמדים, למנוע ניצול יתרון של בעלי תפקידים מכהנים, לשמור על נכסי הציבור למטרתם המקורית, ולהגן על אמון הציבור באופי הלא-פוליטי של השירות הציבורי. 2. **החלת האיסור בכל עת:** חשיבותו של האיסור נלמדת מכך שהוא חל כל העת, ולא רק בתקופת הבחירות המוכרזת (90 הימים שלפני הבחירות). הדבר מבטא את ההבנה כי גם מחוץ לתקופה זו, שימוש בנכסי ציבור לתעמולה עלול ליצור יתרון בלתי הוגן. 3. **הגדרת "נכסי ציבור":** בית המשפט פירש את המונח "נכס ציבור" באופן רחב, והרחיב אותו גם לעולם הדיגיטלי. נקבע כי פעילותה של רשות מקומית ברשתות החברתיות, לרבות רשימת עוקבים ומאגר מנויים, מהווה "נכס ציבור" (לא מוחשי) החוסה תחת סעיף 2א. 4. **הפרדה בין פעילות ציבורית לפרטית:** על אף שמועמד או ראש רשות רשאים לנהל עמודים וקבוצות פרטיות לקידום מטרותיהם הפוליטיות, עליהם להקפיד על הפרדה ברורה בין משאבים ציבוריים לפרטיים. אין לעשות שימוש בנכסי ציבור (כגון פרסומים שהופקו על ידי רשות ציבורית, או מידע ששייך לרשות ונודע לנבחר הציבור רק מתוקף תפקידו) במסגרת קבוצות או עמודים פרטיים. **חידושים בדין והלכות מרכזיות:** 1. **החלת האיסור על "מדיה חברתית פרטית":** המקרה מדגיש כי האיסור על שימוש בנכסי ציבור חל גם על "מדיה חברתית פרטית", אם נעשה בה שימוש בנכסי ציבור. כלומר, גם אם קבוצת וואטסאפ היא פרטית, אין זה מתיר שימוש בפרסומים או במידע של הרשות הציבורית. 2. **קבוצות וואטסאפ כ"נכס ציבור":** במקרים שנדונו, נקבע כי רשימת חברים בקבוצת וואטסאפ, אשר הצטרפו אליה כתוצאה מהפניה או שימוש בנכסי ציבור, נחשבת אף היא לחלק מ"נכס הציבור". הדבר נובע מהדרך בה נוצרה הרשימה – באמצעות ניצול משאבים ציבוריים. 3. **הפניה לקבוצות וואטסאפ פרטיות באמצעות ערוצים ציבוריים:** בית המשפט קבע כי הפניה לקבוצות וואטסאפ פרטיות של נבחר ציבור, באמצעות ערוצים ציבוריים (כגון עמוד פייסבוק רשמי של הרשות או פניות למוקד העירוני), מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור. גם אם הפניה נעשית למטרת עדכונים ביטחוניים, והרשות מוצאת בכך חשיבות, אין זה מצדיק הפניה לקבוצה פרטית כ"פתרון" הראשון או העיקרי, במיוחד כאשר הדבר כרוך בחשיפה לתעמולת בחירות. 4. **שימוש בתכנים של הרשות בקבוצות פרטיות:** פרסום עדכונים, ידיעות, או כל מידע שהופק על ידי הרשות הציבורית או שהגיע לידי נבחר הציבור מתוקף תפקידו, בקבוצת וואטסאפ פרטית, מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור. הדבר פוגע בשוויון ההזדמנויות, שכן מידע זה אינו נגיש באופן שוויוני לכלל המועמדים. 5. **הגדרת "מימון ציבורי עקיף":** אף על פי שההחלטה עוסקת בהפניה ושימוש בתכנים, היא מחזקת את התפיסה כי שימוש קבוע בתוכן שנוצר על ידי עובדי הרשות או באמצעות משאביה, בחשבון פרטי, עלול ליצור "מימון ציבורי עקיף" לחשבון זה, ובכך להוות פגיעה בשוויון. 6. **חובת הבהרה וניתוק מגע:** במקרים של שימוש בנכסי ציבור, נדרשות פעולות אקטיביות לתיקון המצב. זה כולל שינוי שמות של קבוצות, הפסקת הפניות, הבהרה לציבור כי מדובר בקבוצות פרטיות, ומחיקת חברים שהצטרפו כתוצאה משימוש אסור. כמו כן, נקבעה דרישה להשהיה (24 שעות) בין פרסום רשמי של הרשות לבין פרסומו בקבוצות הפרטיות של נבחר הציבור, כדי למנוע יתרון של פרסום מוקדם. **השלכות מעשיות:** הפסיקה מדגישה את הצורך במודעות גבוהה של נבחרי ציבור ועובדי ציבור לדיני הבחירות, במיוחד בעידן הדיגיטלי. יש להקפיד על הפרדה ברורה בין פעילות ציבורית לפרטית, ולהימנע מניצול כלשהו של משאבי הרשות (מידע, פלטפורמות, עובדים) לטובת תעמולת בחירות. ההחלטה מחזקת את עקרון השוויון ומבטיחה כי הבחירות ישקפו את רצון הבוחרים ולא את היתרון הבלתי הוגן של מי שמחזיק במשאבי ציבור.