ע"א 228/69

תקציר

תיק זה, עזרא שמטוב נ' בנק מרכנתיל בע"מ ואח', ע"א 228/69, מתמקד בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה למערערת לשלם לבנק סכום של שלושה שיקים. המערערת העלתה שלוש טענות: אי החזקת ערך של הבנק, ביטול הוראות פירעון ואיחור הבנק בהצגת השיקים. פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לכל אחת מהנקודות הללו, ופירט עקרונות בדיני שטרות חליפין. הנה פירוט של הניתוח המשפטי: * **הבנק לא מחזיק בערך:** * **עיקרון משפטי:** פקודת שטרי החליפין מניחה כי צד לשטר (לרבות שיק) הפך לצד לערך (סעיף 29(א)). * **חידוש משפטי/יישום:** בעוד שנתבע אינו צריך לספק ראיות ממצות לאי תשלום בשלב הראשוני של בקשת רשות להתגונן, עליו לפחות להוכיח בסיס מתקבל על הדעת לתביעתו. קביעתו הכללית של המערער כי השיקים נמסרו לבנק לצורך גבייה אינה מספקת, במיוחד אל מול הודאתו כי ידיעתו על מערכת היחסים בין מנפיק השיקים (ח'ורי) לבין הבנק הייתה מוגבלת. כדי להצליח בעילה זו, היה על המערער לבצע ניסיונות מפורטים לברר את נסיבות הפקדת השיקים בבנק וכל סירוב של הבנק למסור מידע. * **ביטול הוראות תשלום:** * **עיקרון משפטי:** על פי סעיף 75(1) לפקודת שטרי החליפין, לקוח יכול לבטל הוראת תשלום. עם זאת, לפעולה זו יש השלכות. * **חידוש משפטי/יישום:** בית המשפט הבהיר כי אם לקוח מבטל הוראת תשלום, חובתו של הבנק הנמשך לכבד את השיק, נפסקת. יתר על כן, בהתייחסו לסעיפים 49(ב)(3)(ד) ו-50(ח) לפקודה, ציין בית המשפט כי בתרחיש כזה, הצורך בראיות נוספות לגבי אי תשלום הופך להיות שנוי במחלוקת. טענת המערער בדבר ביטול שניים משלושת השיקים לא זיכתה אותו במתן רשות להתגונן על בסיס זה. * **עיכוב הבנק בהצגת השיקים:** * **עיקרון משפטי:** סעיף 73א לפקודת שטרי החליפין קובע כי אם הונפק שטר עם תאריך משיכה עתידי, הוא ישולם עם הנפקתו. * **חידוש משפטי/בקשה משפטית:** בית המשפט התייחס לטענת המערערת כי הבנק עיכב את הצגת השיקים הדחויים. בעוד שהבנק היה רשאי על פי חוק להציג את השיקים באופן מיידי, ללא קשר למועד המשיכה המאוחר, בית המשפט הציג ניואנס הקשור לכוונת המנפיק. בהנפקת שיק דחוי, הכותב מביע במשתמע ציפייה שלא יתבקש תשלום לפני המועד הנקוב. אם המחזיק מכבד דעה מפורשת זו, המנפיק לא יכול לטעון לאחר מכן לעיכוב בהצגה. במקרה זה, השיקים הוצגו לפירעון במועדי המשיכה שנקבעו, ועל כן לא התקבלה טענת השיהוי של המערערת. לסיכום, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. טענות המערער לא היו מספיקות כדי להצדיק רשות להתגונן. פסק הדין הדגיש את הנטל המוטל על נתבע לבסס הגנה לכאורה, את ההשפעה המשפטית של ביטול הוראת תשלום ואת פרשנות המאוחר בהקשר של הצגת שיקים.