ת"צ 39195-01-19

תקציר

המבקשת ביקשה אישור להגשת תובענה ייצוגית נגד המשיב, בטענה לאי עמידתה של המשיבה בדרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלות ביחס למתקני מי השתייה שלה, כנדרש בדין הישראלי. עם זאת, הצדדים הגיעו להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת ההסכם משכה המבקשת את בקשתה לאישור התובענה הייצוגית מבלי שהמשיבה הודתה במיוחס לה. המשיבה, מבלי להודות באשמה, השלימה התאמות נגישות בכל מתקני המים שלה, תוך הבטחת נגישות חופשית לאנשים עם מוגבלויות, ופרסמה את הסדרי הנגישות באתר האינטרנט שלה. בנוסף, הסכים המשיב לשלם למבקש 2,000 ₪ כגמול ו-19,000 ₪ (בתוספת מע"מ) כשכר טרחת עורך דין. בית המשפט אישר את ההסתלקות, מתוך הכרה בתועלת הציבורית שבמעשיו של המשיב ובחיסכון בזמן ובמשאבים משפטיים. השופט הדגיש כי ההסתלקות אינה מהווה תקדים משפטי ולא תפריע לאחרים להגיש תביעות. כמו כן, פסק בית המשפט את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים, תוך שימת דגש על מאמצי המבקש ובאי כוחו ועל טובת הציבור שבפעולה. הבקשה לתביעה ייצוגית נדחתה, תביעתו האישית של המבקש נדחתה בהסכמת הצדדים, והמשיב חויב לשלם את הסכומים המוסכמים. פסק הדין היה אמור להישלח למנהל בתי המשפט לרישום במרשם התובענות הייצוגיות.