ת"א 61466-01-18

תקציר

נראה כי פסק דין ארוך זה נסוב סביב סכסוך רכושי מורכב בכפר זלפה. מדובר בחלקת אדמה, המיועדת לחלקה 26, גוש 20398, שעברה בעבר הליכי הסדר. הבעלות על החלקה רשומה על שמו של עבד-אלרחמן יוסף אמארה, אך ישנן טענות רבות ותביעות נגדיות בנוגע לזכויות בנכס. המשיבה/התובעת, סמארה אמארה, מבקשת להיות מוכרת כבעלים של חלק מהחלקה והבניין הנמצא עליה. עם זאת, המבקשים/הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה על הסף, בנימוק של סופיות הליך הרישום. פסק הדין דן בהרחבה בחריגים לעקרון סופיות הרישום, ומכיר בכך שמרמה והודאה של הבעלים הרשום יכולות לגבור על המרשם. הוא מתייחס לתקדימים משפטיים קודמים, ומדגיש כי שתיקה יכולה לעלות לכדי הונאה אם היא מהווה מעשה הסתרה מכוון. השופט מדגיש כי יש לפרש את החריגים לסופיות הרישום בצמצום. חרף בקשת הנתבעים לדחייה על הסף, נקבע בפסק הדין כי יש יסוד מספיק לבחון לגופן של טענות התובע לעומק. בפרט, הוא מדגיש את הצורך לחקור טענות להונאה שביצע עבד-אל-רחמן במהלך הליכי הפשרה ואת ההודאה הפוטנציאלית של הבעלים הרשום בדבר זכויותיהם של אחרים בנכס. השופט מדגיש כי פעולות ומסמכים מסוימים עשויים להוות הודאה הגוברת על הוראת הרישום. לפיכך, הבקשה לדחייה על הסף נדחית, והתיק ימשיך לבירור הטענות והחריגים שהועלו. הנתבעים נדרשים לשאת בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪.