סע"ש 6423-02-19

תקציר

בית המשפט מצא כי גב' מנבילו דרסיה (התובעת) לא שובצה לעבודה במשך חודש וחצי בשל רשלנות הנתבעת. התובעת, שהייתה אז בהריון, קיבלה הודעה ראשונה מנציג הנתבעת, יעקב, כי אין עבודה זמינה. מאוחר יותר, יעקב סיפר לה על עבודה בלוד וביקש ממנה להמתין בתחנת אוטובוס להסעות, שלא הגיעו. התובעת, שלא הצליחה למצוא עבודה אחרת בשל הריונה, שובצה בסופו של דבר בבית ספר בבת ים בחודש ספטמבר, לאחר שהתערבה מטעמה על ידי ההסתדרות. בית הדין הגיע למסקנה כי התנהלות הנתבעת היוותה הפסקת השמה שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים, שכן לתובעת לא הוצעה כל עבודה בחודש יולי וההשמה בספטמבר הפחיתה את שעות עבודתה ב-20%. בנוסף, הנתבעת לא קיבלה אישור מהממונה על עבודת נשים לאי השמה או לצמצום שעות העבודה. בתוך כך, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים לא ממוניים בסך 25,000 ₪ ופיצוי בסך 3,328 ₪ בגין אובדן דמי לידה. יתר טענותיה של התובעת, לרבות פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות והיעדר שימוע, נדחו. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.