ת"א 27910-10-15

תקציר

התובעת, אשר רכשה בשנת 2001 מהנתבעת מס' 1 שתי יחידות בבית מלון ומיזגה אותן לאחת, תבעה הן את הנתבעת מס' 1 והן את חברת הניהול הנתבעת מס' 2 בגין ריבוי אירועי דליפה שמקורם בחדר מכונות מעל יחידות התובעת. הדליפות גרמו לתובע נזקים כספיים, לרבות אובדן שכר דירה, נזק לרכוש והוצאות משפטיות. הנתבעים הודו בהדלפות אך הכחישו כל רשלנות וסירבו לפצות את התובע על הנזק הנטען. בית המשפט מצא כי הנתבעת מס' 1 אינה אחראית לדליפות, שכן היא אינה אחראית בלעדית לתחזוקת חדר המכונות, ומאות בעלי יחידות נוספים היו שותפים אף הם לאחריות זו. זאת ועוד, טענת התובעת כנגד הנתבעת מס' 1 לא הייתה משכנעת, ותביעת הנזק לא הוגשה במועד. באשר לנתבעת מס' 2, קבע בית המשפט כי היא אחראית למחצית מנזקי התובעת שניתן היה למנוע באמצעות תחזוקה נאותה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט אישר כי אין די בעבודות תחזוקה שוטפות כדי לעצור את הנזילות, ויש צורך בשיפוצים נרחבים ויקרים יותר, שאינם באחריותה של הנתבעת מס' 2. הנה כי כן, הנתבעת מס' 2 הייתה אחראית רק לחלק הניתן למניעה של הנזק. בית המשפט פירט את סוגי הנזקים השונים ופסק על זכאותם לפיצוי. הפסד דמי שכירות ויחידות שלא נוצלו פוצו, ואילו נזקי רכוש לתכולת היחידות לא היו מאחר והתובעת לא ביטחה אותם כמתחייב מהתקנות. הוצאות משפטיות יידונו בהמשך. כמו כן פוצתה התובעת בגין הפסד מסוים של שעות עבודה והוצאות נסיעה לעובדיה. בסיכומו של דבר, התביעה נגד הנתבעת מס' 1 נדחתה, ונפסקו לה הוצאות ודמי שכירות בסך 25,000 ₪ מהתובע. הנתבעת מס' 2 חויבה לשלם לתובע סך של 13,600 ₪, המהווים מחצית מסך הנזק לו הייתה אחראית. בית המשפט החליט שלא לחייב את התובע בהוצאות, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה.