תמ"ש 46252/04

תקציר

פסק דין זה דן במאבק המשמורת בין בני זוג נשואים שעברו מישראל לפרגוואי, בנוגע לשני ילדיהם הקטנים. האישה סירבה לחזור לפרגוואי מביקור בישראל עם הילדים, והבעל מבקש להחזיר את הילדים לפרגוואי בטענה שהם נחטפו. פסק הדין מצדד באישה, וקובע כי מקום מגוריהם הרגיל של הילדים אינו בפרגוואי, ולאישה יש הגנה תקפה שכן משמורת הילדים לא נלקחה שלא כדין. פסק הדין מתבסס על מספר גורמים: ההיסטוריה של בני הזוג של מעברים זמניים לחו"ל לצורך עבודה, היעדר כוונה להשתקע באופן קבוע בפרגוואי, דרישות הוויזה המעידות על תושבות ארעית ועדותה המהימנה של האישה המאשרת זאת. בנוסף, מעשיו של הבעל בעקבות סירובה של האישה לחזור לפרגוואי, לרבות התמהמהותו בתגובה למצב ובהגשת תביעה, נתפסים כהשלמה עם המצב וכהסכמה משתמעת לכך שהילדים יישארו בישראל. עוד מדגיש פסק הדין כי סעיף 13(ב) לחוק אמנת האג, שעניינו סיכון החשיפה לפגיעה, אינו חל במקרה זה. הבעל מצווה לכסות את הוצאותיה המשפטיות של האישה ואת הוצאות הפסיכולוג שמונה על ידי בית המשפט.