ת"פ 57392-05-16

תקציר

הנאשם הואשם בניסיון חטיפה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שהמתלונן הותקף על ידי מספר תוקפים. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם אכן היה אחד מתוקפי המתלוננת ולא, כפי שטען, שומרוני טוב שנחלץ לעזרת הקורבן. השופט ביסס החלטה זו על מספר גורמים. ראשית, התנהגותו של הנאשם ועדויותיו לא היו עקביות וחסרו פרטים מהותיים. הסבריו לגבי מעשיו לפני האירוע ולאחריו היו סותרים, וטענתו כי התערב כדי לסייע לקורבן הייתה בלתי סבירה ובלתי סבירה. שנית, עדויותיהם של עובר אורח תמים ושני שוטרים סתרו את גרסת הנאשם לאירועים. עדים אלה ראו את הנאשם עוזב את המקום עם תוקף נוסף, שניהם רעולי פנים, והנאשם נלכד זמן קצר לאחר מכן. תיאור לבושו תאם את זה של תוקף, ובגדיו היו מוכתמים בדמו של הקורבן. יתרה מכך, השופט ציין כי ראייתו ושמיעתו של הנאשם הספיקו לו כדי לזהות את השוטרים ואת קריאותיהם לעצור, בניגוד לטענותיו. בנוסף, ניסיונו של הנאשם להעלים ראיות, קרי בגדיו המוכתמים בדם, ואי הזעקתו לעזרה עבור הקורבן לאחר התקיפה הצביעו על אשמתו. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מניסיון חטיפה, שכן הראיות לאישום זה לא היו מספיקות מעבר לספק סביר. במקום זאת, השופט הרשיע אותו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונתן פסק דין, תוך שהוא מציין כי התוקפים גרמו למתלונן חבלה חמורה. התקרית, שבה הייתה מעורבת קבוצה של תוקפים רעולי פנים, הותירה את הקורבן עם כמה פציעות, כולל שבר באף, פצעי ראש והמטומה.