ת"ב 13303-06-23

תקציר

פסק הדין מתמקד בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בבקשה לביטול פסק בורר. נקבע כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון במקרה ספציפי זה, שעניינו סכסוך עסקי על הבעלות והערך של תוכנות ויישומים שהנתבע הביא לשותפות. במקור, העניין הועבר לבוררות, אך בית הדין הגיע למסקנה כי רק מקרים בהם נושא הבוררות היחיד נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה יכולים להידון על ידו. המוקד העיקרי של תיק זה היה ההיבט העסקי ולא סוגיות העסקתיות, הנוגעות לקניין רוחני והסדרי שותפות. בית הדין ציין כי למרות שהצדדים סברו בתחילה כי לבית הדין לעבודה יש סמכות, הוא אינו עושה זאת. בית הדין הדגיש כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט המחוזי, שכן מדובר בסוגיות החורגות מסכסוכי עבודה טיפוסיים, ומעורבים בהם ענייני שותפות עסקית וזכויות קניין רוחני. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבורר תועבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. למרות כמה שאלות הקשורות לדיני עבודה, בית הדין אישר כי עניין זה נותר ביסודו סכסוך עסקי. ההחלטה כוללת צו לכיסוי הוצאות המשפט של הנתבעת ומסמנת הבחנה בגבולות השיפוט בין סכסוכי עסקים לסכסוכי עבודה.