ע"א 895/80

תקציר

בתביעה אזרחית בגין תאונת אוטובוס טענו הנתבעים כי הרשעה פלילית נגד נהג האוטובוס מהווה קביעה של אחריותו הבלעדית והמלאה, וכי לא ניתן להטיל אחריות חלקית על הנתבעים. בית המשפט העליון חלק על כך, בקובעו כי הרשעה פלילית אינה מכריעה באחריות אזרחית, וכי ממצאיו ומסקנותיו של פסק דין פלילי אינם סותרים בהכרח את המושג של רשלנות תורמת מצד מעורבים אחרים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי מעשה רשלני עוקב אינו מנתק בהכרח את הקשר הסיבתי של מעשה רשלני קודם. כאן, חובתו של הנהג לוודא שדלתות האוטובוס סגורות לפני הנסיעה לא פוטרה על ידי איתות מוקדם מדי של המדריך להמשיך, שכן שניהם היו מחויבים להבטיח את שלומם של הנוסעים. תפקידה של היועצת היה להבטיח את ירידתם הבטוחה של הילדים, מה שבמקרה זה דרש ממנה לשים לב למצב בדלת ולא לאותת לנהג עד שהילדים יתרחקו. בית המשפט הגיע למסקנה כי רשלנות היועץ הכינה את נסיבות התאונה, וכי פעולתו של הנהג לא הייתה כה בלתי צפויה עד כדי ניתוק הקשר הסיבתי. לפיכך, הן הנהג והן היועץ חלקו באחריות לתאונה, והערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה. המערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.