תו"ב 42753-11-17

תקציר

הנאשמים הואשמו בכך שבנו והשתמשו במבנים בשטחם ללא ההיתרים הנדרשים. עד המפתח של התביעה, פקח, העיד כי גילה חריגות בנייה רבות – מבנים א' עד ח' – שלא תאמו את ההיתר שניתן בשנת 2010. הדבר נתמך על ידי מהנדס שעבד עם הנתבעים. הנתבעים טענו כי חלק מהמבנים היו קיימים לפני הוצאת ההיתר משנת 2010 ואחרים פורקו. עם זאת, השופט מצא את ראיות המפקח משכנעות יותר, מה גם שהנאשמים לא הצליחו לספק ראיות להפרכת טענות התביעה. באשר למכולות בסעיף ח' לכתב האישום, טענו הנאשמים כי מדובר במבנים זמניים הפטורים מחובת היתר. עם זאת, השופט קבע כי מכולות אלה אכן היו "מבנים" כהגדרתם בחוק, ומאחר שהן היו קיימות במשך שנים מבלי לעמוד בתנאי הפטור, הן נזקקו להיתר. השופט דחה את טענות הנאשמים בדבר יחס בלתי הוגן, התנכלות ושיקולים זרים העומדים מאחורי כתב האישום. לנאשמים היו מספר הזדמנויות למסור את גרסתם לאירועים ולא הצליחו להוכיח כי כתב האישום מבוסס על דבר שאינו עבירות תכנון ובנייה לגיטימיות. למרות שהשופט הכיר בכמה פגמים חקירתיים – היעדר תיעוד של ביקורים וצילומים באתר – הם לא פגעו באמינות ראיות התביעה ולא פגעו בהגנה. בסופו של דבר הרשיע השופט את הנאשמים בכל האישומים – בנייה ללא היתר ושימוש בלתי מורשה במבנים – מעבר לספק סביר. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 19.7.2021.