ע"פ 132/99
פסק-דין עליון
תקציר
לאחר בחינת חומר הראיות, מגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא חסר שחר ודינו להידחות. שופטי בית המשפט המחוזי בחנו ביידוע כל ראיה וטיעון והגיעו למסקנה סבירה כי המערער ביצע את העבירות. טענת ההגנה כי בית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו על הנחות היפותטיות אינה נתמכת. החלטת בית המשפט התבססה על עובדות מוכחות שנבחנו באופן הגיוני וניסיון חיים. זיהויו של המערער כמבצע העבירה התבסס על מכלול הראיות שהוצגו נגדו. עוד נחה דעתם של השופטים כי האליבי של המערער היה שקרי והכיל שקרים מהותיים. טענת המערער כי הסיע נוסע מירושלים לתל אביב בעת ביצוע העבירות הופרכה. עדות מומחה מיקמה את הטלפון הנייד של המערער באזור בו בוצעו העבירות בסמוך למועד ביצוען. אליבי כוזב וגילוי כספי השוד שהיו ברשותו לאחר שחרורו ממעצר תרמו אף הם לדחיית ערעורו. החלטתו של השופט מצא מקיפה ומנומקת היטב, ואינה מותירה מקום להתערבות. לפיכך, הערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 132/99 משה קסטל נ' מדינת ישראל, עליון (20.8.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.