עע"מ 1847/06

תקציר

בפסק דין שעסק במכרז למתן שירותי תקשורת נתונים למשרדי ממשלה, דחה בית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. המערערים ביקשו לבטל או לתקן את המכרז שהוציאה המשיבה מס' 1, בטענה כי שינויים מסוימים שנעשו לאחר כנס ספקים פגעו בהם. שינויים אלה כללו הסרת תנאי איתנות פיננסית ומתן שירותים באמצעות תשתית אלחוטית בתנאים מסוימים. המערערים, אשר סיפקו בעבר שירותים אלה, טענו כי פרסום תעריפי התמחור שלהם פוגע בשוויון תחרותי וכי המשיבה מס' 1 ניהלה משא ומתן פסול עם משתתפים פוטנציאליים במכרז. בית משפט קמא פסק במידה רבה נגד המערערים, לא מצא כל פגם בהתנהלות המכרז וקבע כי קריטריון התמחור חוקי, ודחה את כל טענותיהם למעט אחת הנוגעת לשיטת הניקוד, אשר הובילה לבחינה מחודשת של ועדת המכרזים. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, תוך שהוא מכיר בכך שלמרות שלמערערת עמדו חסרונות מסוימים כמו חובת גילוי מחירים, אלה לא נבעו מהמכרז עצמו, ששמר על שוויון בין כל המשתתפים. בנוסף, בית המשפט מצא את תנאי המכרז סבירים ולא ראה כל בעיה בהליך המכרז או במו"מ הנטען וציין כי הם פעלו בהתאם לנהלים הראויים המותרים על פי תנאי המכרז. בסופו של דבר, תכנון המכרז המאפשר בדיקות איכות טכנולוגיות ותפעוליות טרם הערכת עלויות נקבע כסביר, ולכן הצורך בהתערבות שיפוטית היה מיותר. ההחלטה התקבלה פה אחד בהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה ומ' נאור, התומכים בהחלטתה הראשונית של השופטת א' חיות, המאשרת את דחיית הערעור ביום 11.4.06.