ע"פ 2013/10

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בגין בנייה ושימוש בקרקע ללא היתר. המערערים טענו, כי שגה בית משפט קמא בממצאיו בנוגע לביצוע עבודות בנייה, ועמד על כך שלא בוצעה בנייה בנכס מזה כעשר שנים. עם זאת, ערכאת הערעור נמנעה מלהתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על עדותו של מפקח בניה שסיפק ראיות מצולמות לבנייה. דיווחי המפקח, המתעדים תוספת של שתי קומות מעל קומת הקרקע, הועדפו על פני טענות המערערים. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בנוגע לפרשנות חוות דעת מומחה לתצלומי אוויר, שכן הובהר כי חוות הדעת התמקדו בבניין אחר. נוכח היעדר פגמים בהערכת הראיות, אישרה ערכאת הערעור את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. באשר לעונש, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקנסות שהוטלו, בהתחשב בכך שהם סבירים בהתחשב בהיקפה הניכר של הבנייה ובתכליתה להפיק רווח כלכלי. בנוסף, תמך בית המשפט קמא בהחלטת בית משפט קמא ליתן ארכה קצרה למימוש צו הריסה, בהתחשב במיקום הבנייה בעיר העתיקה בירושלים בעלת החשיבות ההיסטורית ובהשפעתה על המרקם התכנוני הייחודי באזור. הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחה, תוך דחיית מועד ביצוע צו ההריסה.