ת"א 10634-10-18

תקציר

התובעת עברה שני ניתוחים שבוצעו על ידי הנתבעים – ניתוח להסרת המעי הגס וניתוח המשך לסגירת אילאוסטומיה. בעקבות הניתוח השני התדרדר מצבו הבריאותי של התובע, והוא סבל מנמק במעי, שהצריך ניתוח שלישי ומספר טיפולים נוספים. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, בטענה לרשלנות רפואית בניתוח סגירת האיליאוסטומיה. בית המשפט מינה מומחה שהגיע למסקנה כי הנמק נגרם כתוצאה מתקלה טכנית שביצעו המנתחים במהלך הניתוח, שגרמה לפיתול במעי שהגביל את אספקת הדם. חוות הדעת של המומחה, יחד עם חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, קבעה כי רשלנות הנתבע הובילה לנמק. כל שלושת המומחים הסכימו כי דרגת הנכות של התובע היא 82%, כאשר 10% מיוחסים לצלקות בדופן בטנו ו-80% להפרעות קשות עקב ניתוח במערכת העיכול. עם זאת, המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי ניתן לייחס רק 10% מהנכות הכוללת של התובע לניתוח השני ולנמק שנגרם כתוצאה מכך. בית המשפט בחן את טענות התובע בנוגע למגבלותיו התפקודיות, הפסדי הכנסה בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, הצורך בסיוע וכאב וסבל. נמצא כי קשיי התפקוד של התובע גדלו ב-10% בהשוואה למצבו לפני הניתוח. באשר לאובדן הכנסה, דחה בית המשפט את תביעת התובע, ולא מצא כל ראיה לכך שהניתוח פגע ביכולתו לעבוד. עבור הוצאות רפואיות פסק בית המשפט לתובע 40,000 ₪, המהווים פיצוי חלקי של 10% בגין הוצאות שהוגדלו בעבר ובעתיד כתוצאה מהניתוח. כמו כן נפסקו לתובע 20,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה, 130,000 ₪ עבור הסיוע הנדרש ו-200,000 ₪ עבור כאב וסבל – כולם מהווים פיצוי בגין החמרת מצבו עקב הניתוח. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 390,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין, החזר שכר טרחה ושכר מומחים. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, עם חיובים נוספים אם לא ישולמו במועד. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, וקבע כי רשלנותה הרפואית של הנתבעת גרמה לנזקי התובע.