בש"א 94/10

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ("המכון") ביטל את ביטוח הבריאות של המשיבים, אמיל ואודית קמר, בשל אי שהייתם לכאורה בישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את תביעת בני הזוג קמר להשבת הביטוח, אך הורה למכון לשלם להם הוצאות משפט. המכון ערער על צו ההוצאות והגיש בקשה לעיכוב ביצוע, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגיש המכון בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון, עד לדיון בערעור. הבקשה התקבלה. ההחלטה לעכב את ביצוע צו ההוצאות עד לדיון בערעור ביום 8.4.2010 התבססה על מספר גורמים. ראשית, המכון הפגין קושי פוטנציאלי בהחזר המשיבים אם הערעור יתקבל, במיוחד נוכח היעדר הכנסות ותושבות של המשיבים מחוץ לישראל. שנית, המשיבים לא הפריכו טענות כספיות אלה ואת הפוטנציאל לנזק בלתי הפיך שייגרם למכון אם תידחה השהייה. לבסוף, הסכים בית המשפט העליון עם טענת המכון כי ניתן לבחון מחדש את צו ההוצאות ואף לבטלו במהלך הליך הערעור. המשיבים, למרות התנגדותם, לא הצליחו להוכיח שייגרם להם נזק בלתי הפיך מהעיכוב. לפיכך, ביצוע פסק הדין עוכב עד לשמיעת הערעור.