דב"ע נה/223 - 3

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים במחלוקת על הטבות עובדים המגיעות למורה שעבדה בבית ספר להעשרה לילדים מחוננים. ארגון הורי בית הספר ערער על החלטת בית הדין האזורי בירושלים כי הם מועסקים במשותף לצד משרד החינוך והתרבות, ולכן אחראים לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חגים ותמורה מוקדמת. המורה עתרה נגדית לפיצויי פיטורים מלאים ללא הפחתה. בית המשפט פסק לטובת המורה ובאופן חלקי לטובת ארגון ההורים. נקבע כי ארגון ההורים ומשרד החינוך והתרבות הם מעסיקים משותפים של המורה, שכן העמותה שכרה את המורה, שילמה חלק משכרו והייתה רשאית לפטרו. למרות שהאיגוד פיטר את המורה בתום שנת לימודים אחת, הושג הסכם חדש לשנת הלימודים הבאה, רק שהמורה יתפטר לאחר מחלוקת עם מנהל בית הספר ביום הפתיחה. בית הדין קבע כי המורה התפטר בנסיבות בהן לא היה צפוי להמשיך לעבוד, ולכן היה זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, מאחר שהתפטר, הוא לא היה זכאי לתמורה בגין הודעה מוקדמת. באשר לערעור שכנגד, בית הדין מצא כי ארגון ההורים סבר באמת ובתמים כי הוא אינו מעסיקו של המורה, ולכן הפחתת פיצויי הפיטורים ראויה. עוד קבע בית הדין כי על האגודה לשלם דמי חגים, שכן הוסיפה מדי חודש סכום משוקלל לשכר המורה כפיצוי על שכר חודשי הקיץ, וכי פיצויי הפיטורים צריכים לכלול הפרשי הצמדה וריבית. הערעור שכנגד נדחה, והערעור התקבל באופן חלקי. בקשות שני הצדדים להוצאות נדחו.