ע"פ 4471/03

תקציר

בתיק ע"א 4562/03 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את המערער בניסיון רצח, שמאוחר יותר בוטל חלקית על ידי בית המשפט העליון, ושינה את ההרשעה לגרימת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין. המקרה עסק באירוע משנת 2002 בו נדקר דוד חזן בחדר המדרגות שלו בירושלים, וטביעות אצבעותיו של המערער נמצאו על נורה שלא הוברגה, מה שהפליל אותו. למרות הסבריו הבלתי עקביים של המערער וחוסר שיתוף הפעולה מצד חזן, טביעות האצבע שימשו כראיה העיקרית הקושרת את המערער לביצוע העבירה. שופטי בית המשפט המחוזי היו חצויים, כאשר הרוב סברו כי נוכחותו ומעשיו של המערער היו מכוונים וקשורים לדקירה, ובכך תמכו בהרשעה בניסיון רצח. עם זאת, בערעור קבע בית המשפט העליון כי אין די ראיות לכוונה להרוג ובכך הפחית את כתב האישום. המערער נידון תחילה לשבע שנות מאסר בסך הכל בשל עונשים חופפים ומאסר על תנאי קיים בגין עבירת אלימות קודמת. למרות שבית המשפט העליון הכיר בצורך בענישה מחמירה בעבירות אלימות, הוא לא החמיר את עונשו של המערער עם שינוי ההרשעה בשל האישום המופחת. פסק הדין ממחיש סוגיות מורכבות של פרשנות משפטית, הערכת ראיות ושיקול דעת שיפוטי בקביעת כוונה ועונשים הולמים בעבירות אלימות.