ת"פ 50477-12-22

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לנאשם שהואשם בירי בנשק חם באזור מגורים באופן המסכן חיי אדם, וכן בעבירות נשק. ההגנה טענה כי אין לאפשר להוריו של הנאשם להעיד נגדו, תוך הסתמכות על פקודת הראיות הקובעת כי הורים וילדים אינם כשירים להעיד זה נגד זה, למעט במקרים של נזקי גוף או אלימות. השופט קבע כי ההורים יכולים להעיד נגד בנם. השופט ביסס החלטה זו על אופי העבירה, אשר נופלת תחת סיווג עבירות אלימות בשל הסכנה הנשקפת לחיי אדם, כוונת המחוקק העומדת מאחורי הפרק הרלוונטי בחוק העונשין בו נמצאת העבירה, והפרשנות המרחיבה שניתנה למונח "אלימות" על ידי בית המשפט העליון. השופט התייחס לעובדות המקרה, בהן ירה הנאשם בנשק חם בסמוך לבני משפחתו וסיכן את חיי הסובבים אותו. כמו כן, הדגישה השופטת את חומרת עבירות הנשק ואת תוצאותיהן הטרגיות, וקבעה כי המקרה הנוכחי מהווה משפט פלילי בשל אלימות, ולכן עדותם של ההורים קבילה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 1.6.2023.