ת"א 54731-09-17

תקציר

השופט פסק לטובת התובעים וקבע כי פוליסת הביטוח חלה על רכבם של התובעים בעת התאונה. התובע היה בעל רישיון נהיגה והיה כשיר לנהוג, ללא כל מניעה חוקית. על פי פקודת התעבורה, אדם חייב להחזיק ברישיון נהיגה תקף להפעלת רכב מנועי, ולבעל הרכב אסור לאפשר לאדם ללא רישיון לנהוג בו. למרות שרישיונו של התובע נשלל בעקבות הרשעה, פסק הדין בוטל מאוחר יותר. השופט הדגיש כי רק לבית המשפט, למשטרה או לגופים מוסמכים אחרים יש זכות לבטל רישיון, ותפקידו של משרד התחבורה הוא אך ורק לרשום את ההחלטה. מאחר שההרשעה בוטלה לפני התאונה, היה לתובע רישיון תקף בעת האירוע. עוד ציינה השופטת כי תנאי פוליסת הביטוח אינם פוסלים את רישיונו של התובע במקרה זה. הפוליסה קובעת כי נהגים מורשים כוללים את מי שהחזיק ברישיון תקף במהלך 24 החודשים האחרונים, ורישיונו של התובע היה בתוקף בעת הוצאת הפוליסה. כמו כן, נציג משרד התחבורה העיד כי לתובע היה רישיון בתוקף וכי הבעיה נעוצה בממשקים בין משרדי הממשלה השונים, מה שהביא לרישום מיושן. השופט הגיע למסקנה כי חברת הביטוח אינה צריכה להסתמך על טעויות טכניות כדי להתחמק מהתחייבויותיה החוזיות וכי הפוליסה תקפה. לפיכך, על חברת הביטוח הנתבעת לפצות את התובעים בגין נזקי רכושם, ירידת ערך הרכב והוצאות משפט, כמפורט בפסק הדין.