ת"פ 5425/08

תקציר

בית משפט השלום בירושלים הרשיע את הנאשם בהסתה לאלימות לפי סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין, בעקבות נאום שנשא בתפילת יום השישי בפברואר 2007. הנאשם, איש ציבור מוערך ובעל השפעה בקרב האוכלוסייה הערבית, מנוע מלהגיע לתפילות בהר הבית ובמקום זאת נשא נאום בפני מאות מתומכיו, שגם עליו נאסרה הכניסה להר הבית. הנאום, שהיה מלא ברטוריקה מסיתה, שב והשתמש במילים "דם" ו"שהידים" וקרא לאינתיפאדה נגד הכיבוש הישראלי. בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת הסתה לגזענות ואישומים נוספים המפורטים בכתב האישום. בקביעת העונש ההולם שקל בית המשפט את הערך החברתי שנפגע מהעבירה, את הנסיבות הסובבות אותה ואת מדיניות הענישה הרווחת. עבירת ההסתה לאלימות מאיימת על שלום הציבור והעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של חופש הביטוי, אך ציין כי הוא אינו חל על מסרים הדוגלים באלימות ופוגעים בערכים חברתיים. נסיבות העבירה הוגדרו כחמורות ביותר, נוכח מעמדו הגבוה של הנאשם, גודל הקהל שלו, העיתוי והמיקום הרגישים של הנאום, ותוכנו המסית. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שדבריו של הנאשם לא גרמו באופן ישיר לאלימות כלשהי. בית המשפט התייחס למספר מקרים קודמים של הסתה לאלימות ולגזענות, שהובילו לעונשים שונים, לרבות עבודות שירות, קנסות ומאסר. בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה במעשיו של הנאשם, עברו הפלילי והצורך בהרתעה, גזר עליו בית המשפט 8 חודשי מאסר בפועל, ועוד 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. כמו כן ניתנה לנתבע זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.