ת"א 30907-04-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת בחלקה, ודחה את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים. בית המשפט קבע את ההסכמות הקיימות בין הצדדים לגבי התמורה והמפרט לפיו פעלו, ומצא כי הצדדים פעלו בהתאם להסכמות שהושגו ביום 23.1.2017. נמצא כי התובע שילם לנתבעים סך של 476,405 ₪, והיה חייב 98,966 ₪ בגין יתרת העבודה כפי שהוסכם. באשר לנסיבות הפיטורים, הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי עבודתם הופסקה עקב צו הפסקת עבודה. בית הדין קיבל את טענת התובעת כי הנתבעים הפסיקו לעבוד משום שהתובעת סירבה לשלם להם את מלוא היתרה באופן מיידי. לצורך עלות השלמת העבודה ותיקון הליקויים מינה בית המשפט מומחה שהעריך את העלויות ב-182,932 ₪. בית המשפט מצא אומדן זה סביר ומנומק כראוי, ולכן קיבל אותו במלואו. בהתחשב במכלול השיקולים, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 84,326 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע 10,000 ₪ הוצאות מתונות ו-15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט סיכם וקבע כי התביעה המקורית התקבלה בחלקה, התביעה שכנגד נדחתה וההחלטה תוגש לצדדים בהיעדר דיון.