עת"א 35088-02-12

תקציר

התיק נסוב סביב עתירה שהוגשה נגד החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו של אסיר לשחרור על תנאי. העותר, כבן 26, נידון ל-13 שנות מאסר בגין ניסיון רצח ועבירות נוספות. ועדת השחרורים, בראשות השופט אהרון מלמד, דחתה את הבקשה בעיקר בשל אופיין האידיאולוגי של העבירות. הוועדה הגיעה למסקנה כי העותר לא הוכיח דחייה של האידיאולוגיה הרצחנית שהניעה את עבירותיו. כמו כן, מצאה הוועדה כי התנהלותו בכלא מצביעה על המשך עמדותיו האידיאולוגיות, המהוות סכנה לשלום הציבור. ההגנה טענה כי החלטת הוועדה אינה סבירה, והדגישה מקרה קודם שבו שותף לפשע קיבל שחרור על תנאי. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה והסכים עם החלטת הדירקטוריון. הם הצדיקו זאת בכך שהעותר נמנע מלהתנער מהאידיאולוגיה שלו ומההבחנה בין עניינו לזה של שותפו לפשע. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על האסיר להוכיח היעדר סכנה לציבור, במיוחד במקרים של עבירות אידיאולוגיות. חומרים חסויים שהוצגו בפני בית המשפט תמכו בהחלטת הוועדה, והובילו את בית המשפט למסקנה כי דחיית השחרור הייתה סבירה. לפיכך נדחתה העתירה, תוך שהיא מאשרת את החלטת ועדת השחרורים.