ת"א 9227-11-22

תקציר

התובעת, אשר סיפקה מערכות לחצני מצוקה לגני ילדים עבור העירייה הנתבעת, תבעה סך של 101,640 ₪ בגין שירותי תדרים ללא תשלום. הנתבעת טענה כי מזכר ההבנות שעליו התבססה התביעה נעדר תוקף משפטי משום שלא נחתם על ידי הרשויות המוניציפליות המתאימות, כנדרש בחוק. השופט הסכים כי מזכר ההבנות אינו תקף, אך הפעיל שיקול דעת לאכוף אותו באופן חלקי, והורה לעירייה לשלם 70 אלף שקל עבור השירותים שקיבל. עוד הורה השופט לעירייה לשלם 22,266 שקל עבור שירותי מוקד טלפוני שלא שולמו מספטמבר 2019 עד מרץ 2020, ו-800 שקל עבור שירותים נוספים. סכומים אלה מסתכמים ב-93,066 שקל, כולל ריבית והוצאות. תביעת התובעת לשירותי תדרים לפני תקופת ה"פיילוט" הנקובה במזכר ההבנות נדחתה, שכן השופטת קבעה כי העירייה לא מימשה את זכותה לסיים את ההתקשרות בתוך שלושה חודשים. גם טענותיה הנגדיות של העירייה בגין כפתורים לא תקינים ופגומים, ובדיקות תקינות כפתורים שלא שולמו, נדחו מחוסר ראיות. ככלל, התביעה התקבלה ברובה, והעירייה חויבה לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, לצד זכות ערעור כדין.