רע"א 7100-07-20

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה הדוחה את בקשתם לסעד זמני בדמות צו פינוי נגד המשיבים והשבת המצב לקדמותו בכל הנוגע לשימוש בשטח מרכול. המחלוקת הבסיסית נוגעת לסכסוך קנייני על הקרקע עליה עומד הסופרמרקט. בית משפט קמא דחה את הבקשה לסעד זמני, בקובעו כי המבקש לא הצליח לבסס סיכויי הצלחה מספיקים בהליך העיקרי וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. בפרט, מצא בית המשפט כי המבקש לא הוכיח כי הסעד הזמני המבוקש של פינוי המשיבים קשור במידה מספקת לסעד הסופי המבוקש בהליך העיקרי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הוכיחו שייגרם להם נזק בלתי הפיך אם צו הפינוי לא יינתן לאלתר, מה גם שעבודות הבנייה כבר הסתיימו. בנוסף, בית המשפט התחשב בשיקולים פרוצדורליים, לרבות חוסר תום לב הן מצד המבקש והן מצד חלק מהמשיבים והשיהוי בבקשה לסעד זמני. המבקש טען כי למשיבים אין זכויות במקרקעין וכי התנהלותם מתאפיינת בחוסר תום לב. עוד טענו כי החלטת בית המשפט בעניין הסעד הזמני הייתה צריכה להורות על הפסקת פעילות המרכול והחזרת האתר למצבו הקודם. השופט בחן את הבקשה וקבע כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בשיקול הדעת הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי במתן סעד זמני. השופט הדגיש את הצורך לנקוט משנה זהירות בעת שינוי המצב הקיים ואת תפקידם המצומצם של בתי המשפט האזרחיים בענייני דיני התכנון והבנייה. ההחלטה לדחות את הבקשה לסעד זמני הייתה מוצדקת כדין, בהתחשב בסיכויי ההצלחה, במאזן הנוחות ובשיקולי הצדק. זאת ועוד, הסתפק השופט בהערכת חוות הדעת של המומחה על ידי בית משפט קמא ובקביעתו כי לא נשקפת סכנה למבנה. מאחר שהערעור לא נכנס לגדר החריגים המצומצמים, נדחתה בקשת רשות הערעור. כל צד יישא בעלויות שלו.