ע"א 400/67

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של קרוב משפחה שביקש מהמשיב לרכוש עבורו בית בסכום הכסף שהועבר אליו לשם כך. המשיב השתמש בכספי המערער יחד עם כספו לרכישת בית במחיר העולה על הסכום שהועבר ורשם את הנכס על שמו. בית המשפט העליון קבע, כי מאחר שהמשיב חרג מההוראות המוסמכות ועשה שימוש בכספי המערער, נוצרו יחסי אמון. לפיכך, היה זכאי המערער לחלק יחסי בנכס לפי השקעתו, שהיה 12/29 חלקים, במקום להסתפק בתביעה כספית לסכום שהוצא. זאת, אף שהמערערת לא הסכימה במפורש לרכישה, והמשיבה ביצעה השקעות נוספות בנכס. עוד קבע בית המשפט כי תביעת המערערת אינה פסולה בשל השיהוי בהגשה, ומקור הכספים שהושקעו ברכישה לא פגע בתביעתה הקניינית של המערערת. משכך, חויב המשיב לשלם למערערת את הוצאותיה בגין שני התארים, בסך כולל של 1,000 ל"י, וניתנה הצהרה כי המערערת היא הבעלים של 12/29 חלקים בנכס.