ת"א 46810-03-16

תקציר

התיק נסוב סביב תביעת פיצויים שהוגשה ביום 21.3.2016 בגין מקרקעין שהופקעו בשנות החמישים, אשר לטענת הנתבע, בהתבסס על תקנה 497ג(ו) לתקנות SDA, יש להתייחס אליה כאילו הוגשה למחרת, כך שהיא חורגת מהמועד הקבוע בחוק. התקנה המדוברת קובעת כי מסמכי בית המשפט שנשלחו לאחר השעה 17:00 בימי חול ככאלה שנשלחו ביום חול שלאחר מכן. בית המשפט דן בהרחבה בפסיקה הסובבת את הנושא ובדברי ההסבר לתקנה. בסופו של דבר, בית המשפט מצדד בתובעים וטוען כי תכלית התקנה היא פרוצדורלית ואינה משפיעה באופן מהותי על המועדים הקבועים בחוק. יתר על כן, מאחר שמדובר בזכות מהותית המעוגנת בחוק היסוד וקיימת חקיקה ראשית הקובעת כי יום מסתיים בחצות, יש לראות את התביעה כאילו הוגשה ביום שליחתה, דהיינו בתוך המועד הקבוע בחוק. עוד מציין בית המשפט כי מדובר בעובדות חשובות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ודורשות בירור עובדתי וראיות. לפיכך, היא מחליטה לדחות את הבקשה לסילוק התביעה ומורה לנתבע, שהוא המשיב בהליך העיקרי, לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.