ת"ק 38502-02-24

תקציר

פסק דין זה סובב סביב שתי מחלוקות מרכזיות בין התובעת, גב' ברוסילובסקי, לבין הנתבעת, גב' גלמן. הראשון מתייחס לתלונה שהגישה גב' גלמן על תרבות הדיור, והשני הוא הודעת וואטסאפ ששלחה גב' ברוסילובסקי לשכן, שהתקבלה גם היא אצל גב' גלמן. בית המשפט מצא כי פנייתה של גב' גלמן לתרבות הדיור אינה מהווה לשון הרע, שכן מדובר בניסיון אמיתי לטפל בענייני הבית המשותף, המוגן בהגנת תום הלב. עם זאת, בית המשפט קבע כי הודעת הוואטסאפ שנשלחה על ידי גב' ברוסילובסקי מהווה לשון הרע. המסר, שהכיל ביטויים פוגעניים ומשפילים כלפי גב' גלמן, השפיל אותה בעיני אחרים. לשון הרע זו לא זכתה להגנה משפטית כלשהי, מה שהוביל למסקנה כי גב' ברוסילובסקי ביצעה עוולה. באשר לפיצויים, דחה בית המשפט את טענתה של גב' ברוסילובסקי כי מכתב התראה מגב' גלמן היה ניסיון סחיטה. תחת זאת, בית המשפט קיבל את טענתה של גב' גלמן כי ההודעה נשלחה מתוך כוונה לפגוע בשמה הטוב. עם זאת, על רקע סכסוך שכנות סוער, פסק בית המשפט פיצוי צנוע יחסית של 5,000 שקל, לצד 1,000 שקל הוצאות משפט. בעקבות זאת חויבה גב' ברוסילובסקי לשלם לגב' גלמן סך של 6,000 ₪ בתוך 30 יום. התביעה העיקרית נדחתה, והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 15 יום.