תלה"מ 11744-01-22

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת טענת האישה כי החזר מס שקיבל בעלה הנכה ייחשב כנכס משותף עם גירושיהם. פסק הדין מתבסס על סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המתווה את חלוקת הנכסים עם התרת נישואין. על פי חוק זה, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי נכסיו המשותפים, למעט חריגים מסוימים, לרבות נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. בית המשפט מפרש את החזר המס כתוצאה מתשלום מס ביתר במהלך תקופת החיים המשותפים ולא כפיצוי בגין נכות הבעל. זה נתפס כהחזר של כספים שנלקחו מרכוש משותף, ולכן יש להחזיר אליו. ההחזר הופקד גם בחשבון בנק משותף, מה שתומך עוד יותר ברעיון שמדובר ברכוש משותף. השופטת מצטטת מספר פסקי דין קודמים התומכים בהחלטה זו, ומדגישה כי המועד הרלוונטי הוא התקופה שלגביה ניתן החזר המס, אשר ללא ספק חופפת לתקופת החיים המשותפים. בנוסף, נקבע בפסק הדין כי ההחזר אינו משקף את כאבו וסבלו של הגבר, אלא מייצג אובדן הכנסה בתקופה בה האישה התגייסה לסייע לו, והנכות פגעה במשפחה כולה. לכן, החזר המס אינו הטבה אישית, והאישה זכאית למחצית מערכה. השופט מורה על חלוקת החזר המס שווה בשווה בין הצדדים, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים בשל הנסיבות הרגישות. ההחלטה מאושרת לפרסום ללא פרטים מזהים.